הכנס הראשון של האקדמיה הישראלית הצעירה לרפואה מדעית נערך ב־27 במרץ 2025 במרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) בתל אביב.
הכנס יועד לסטודנטים במסלול MD-PhD ולרופאים צעירים העוסקים במחקר בסיסי ותרגומי. מטרותיו המרכזיות היו קידום ושיתוף של מחקר רפואי בקרב קהילת הרופאים החוקרים בישראל, לצד העברת מידע חיוני בנושאי מענקי מחקר, מלגות והזדמנויות מקצועיות לרופאים-חוקרים בתחילת דרכם.
בכנס נרשמו כ־300 משתתפים מכלל בתי החולים והאוניברסיטאות בארץ, ונשלחו למעלה מ־200 תקצירי מחקר במגוון תחומים. חברי האקדמיה סקרו את התקצירים, ומתוכם נבחרו:
- 15 תקצירים להרצאות פרונטליות
- 64 תקצירים להצגת פוסטרים
- מרצים אורחים:
פרופ' רבקה כרמי, נשיאת האקדמיה הלאומית לרפואה מדעית, פתחה את הכנס בהרצאה בנושא "חזון, עשייה ומה שביניהם". - פרופ' דינה בן יהודה, לשעבר דקאנית הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, הרצתה בנושא "עולם הרפואה — לאן?", במהלכה הציגה את חזונה על דמותו של הרופא העתידי תוך שילוב של בינה מלאכותית ברפואה מדעית.
- פרופ' אהרן צ'חנובר, חתן פרס נובל לכימיה, הרצה בנושא "The Way to a Breakthrough Discovery – Can It Be Planned?" וסיפר כיצד תצפית מדעית אקראית הובילה לגילוי מערכת האוביקוויטין.
מידע לרופאים חוקרים:
חברי צוות מברי"א של האקדמיה הישראלית למדעים – פרופ' בני גייגר, ד"ר איילת זמיר ופרופ' אירית בן-אהרון – הציגו את המסלולים וההזדמנויות שמציעות קרן מברי"א וקרן יד הנדיב לרופאים-חוקרים.
מצטייני הכנס:
לקראת סיום הכנס, הוכרזו הזוכים בתחרות התקצירים:
- ד"ר עידו ליבנה זכה בקטגוריית הרצאה פרונטלית מצטיינת על מחקרו בתחום הפתוביולוגיה של מערכת הפרוטאוזום.
- עינב גירש בנגייב זכתה בקטגוריית הרצאת בזק–פוסטר מצטיינת על עבודתה בנושא סרטן השחלה.
את הכנס חתם מפגש פתוח ובלתי פורמלי – "שיח על בירה ופיצה" – בין חברי האקדמיה הצעירה לסטודנטים, שבו נוצרו קשרים, שותפויות ורעיונות לעתיד.
מספר מילים מהזוכה בפוסטר מצטיין – עינב בנגייב:
המחקר שלי מתמקד בסרטן השחלה, כחלק ממעבדת מחקר החוקרת סרטני נשים בהנחייתה של ד"ר רות פרץ, במכון המחקר של רמב"ם (CRIR). סרטן השחלה הוא הגידול הממאיר הקטלני ביותר מבין הממאירויות הגניקולוגיות בעולם המערבי. הוא נחלק למספר תתי־סוגים, ובמחקר שלי אני מתמקדת בתת־סוג נדיר אך אגרסיבי במיוחד הנקרא קרצינוסרקומה של השחלה (Ovarian Carcinosarcoma, OCS). בשל נדירותו, הידע המחקרי והקליני לגבי OCS מוגבל מאוד, אין כיום טיפולים ייחודיים למחלה, ותוחלת החיים החציונית לאחר האבחנה נמוכה משנתיים. מודלים בחיות מעבדה, ובפרט עכברים מהונדסים גנטית המדמים מקרוב את המחלה האנושית, הוכחו ככלי חשוב למחקר סוגי סרטן שונים. במחקרי פיתחתי מודל עכברי ייחודי לסרטן זה, ע"י שימוש בגנים ספציפיים לסרטן שחלה והפעלה מקומית שלהם. בעזרת המודל הזה, למדנו על הקשר בין שימוש באינדומטצין, תרופה נוגדת כאב ודלקת הנפוצה בשימוש, לבין התפתחות הסרטן ופעילות הדלקת בו. מודל זה מאפשר לחקור את מהלך המחלה, ויסייע בעתיד בפיתוח שיטות לגילוי מוקדם וטיפולים חדשים.
מספר מילים מהזוכה בהרצאה המצטיינת – ד"ר עידו ליבנה:
Proteasome dynamics as a therapeutic lever in cancer
Cancer cells survive metabolic stress by reprogramming the ubiquitin-proteasome system, the machinery that selectively degrades proteins to maintain cellular homeostasis. We found that, unlike adjacent normal cells, cancer cells relocalize their proteasomes from the nucleus to the cytoplasm – an adaptive mechanism exploited by tumors. This relocation is governed by mTOR signaling and selectively driven by the aromatic amino acids tyrosine, tryptophan, and phenylalanine (YWF). In tumor-bearing mice, YWF administration reversed this state, restoring nuclear localization and inducing apoptosis and tumor regression across multiple cancer types. These findings identify proteasome dynamics as a key determinant of cancer survival and suggest that manipulating this stress-coping mechanism could restore tumor vulnerability and drive regression.
